לימודים

• ​​עבודה סוציאלית קלינית (M.S.W) תואר שני בהתמחות טראומה

​​ייחודו של מקצוע העבודה הסוציאלית, להבדיל תחומי טיפול קליניים אחרים קשור לתפיסתו ככזה המחזיק, רואה ומטפל בכלל המרחבים ומערכות היחסים המתקיימים בחיי האדם (בוכבינדר, 2012). כלומר, ההקשר שבו האדם חי, הוא חלק מהטיפול ולא נותר ברקע. לצד הטיפול התוך-נפשי. העבודה הסוציאלית רואה ערך במענה רב ממדי, שכן האדם הוא חלק ממשפחה, קבוצה וחברה, כחלק מכך, מתקיימים יחסי גומלין בין מערכות שונות בחייו, ולפיכך, מול גורמים שונים עולים גם צרכים ומאפיינים, רגשות, מחשבות ותפקודים שונים. לכל אלו העבודה הסוציאלית מתייחסת - או לפחות על כך היא אמונה וזהו כוחה. כמו כן, המקצוע מגיע עם חיבור לתחום מיצוי הזכויות. התפיסה החברתית שלי, התחברה לערכי המקצוע וערכי המקצוע הדהדו את החיבור החברתי שלי, עוד כשהתחלתי בדרכי כאקטיביסטית, תוך אמונה בשוויון זכויות בקרב קבוצות מוחלשות בחברה. התכנים שפגשתי במסגרת הלימודים רובם בהקשר טראומה: CBT, DBT, מיניות, אלימות במשפחה, הפרעות אכילה, טראומה ודיסוציאציה ופסיכולוגיה חיובית.

תחום התמחותי נבחר על רקע המפגש שלי עם עולמות הטראומה במסגרות בהן הועסקתי. חשיבות ומורכבות הנושא תפסה אותי בשתי ידיים ומאז אני ממשיכה להעמיק. דרכי האקטיביסטית אמנם עברה טרנספורמציה אל עבר פיתוח מקצועי-טיפולי אך שורשיה בוערים בי ומנחים אותי בעשייה ובלימוד המתמשך שלי, הן כמטפלת פרטנית בקליניקה פרטית והן כמטפלת בסקטור הציבורי. 

​​

• ​​מדעי החברה (B.A) בהצטיינות

​במסגרת לימודים אלו פגשתי תחומים שונים הקשורים לחברה ופסיכולוגיה, כמו: פסיכופתלוגיה, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, אישיות: תיאוריה ומחקר. לצד תחומים אלו, פגשתי גם מעולמות החינוך, שיוויון, מגדר ופמיניזם. בנוסף, סיימתי שתי עבודות מחקר בהצטיינות מקסימלית שעסקו בטראומה. האחת עסקה במטפורה, דימויים ודמיון מודרך בטיפול והתמודדות בפוסט טראומה וחרדה. השנייה עסקה בנושא טראומה אישית (מינית) וקולקטיבית (גזע ומגדר) בקולנוע. מרבית מהתחומים הללו נקשרים ליחסים ומערכות יחסים, חברתיות ובינאישיות.

המפגש עם התכנים דייקו וזיקקו את התחום שבו ביקשתי להתפתח, כתחום הוליסטי התופס את האדם (ובפרט את האישה) כחלק מחברה וחלק משלם, הנמצא(ת) בקשרים והקשרים שונים המתבטאים בתיאטרון, קולנוע, ספרות ועוד.

​

• ​​טיפול גוף נפש

​​תחילת דרכי כמטפלת החלה מסקרנות אודות מערכת היחסים שבין הגוף לנפש, בהיבט הרוחני והבלתי אמצעי. ההבנה העמוקה כי הקשר והחיבור בין הגוף לנפש קיים והכרחי, הביאה אותי ללמוד ולעסוק בתחום. ביטויים פיזיים להתמודדויות רגשיות-נפשיות סיקרנו אותי וגרמו לי ללמוד את שפת הגוף. כמו כן, למדתי כיצד הגוף מדבר אותנו (למשל דרך סימפטומים) וכיצד ניתן דרכו לתמוך במסע הרגשי-נפשי, באופן כזה המאפשר מעקף של התודעה. בהמשך, התוודעתי אני ומטופליי לצורך בהעמקה פנימה, לרבדים עמוקים יותר, ומשלשני הצדדים גדל המיכל, הבנתי שזה לא מספיק.

בשלב מתקדם, בחרתי ללמוד לימודים אקדמאיים, אמפיריים וקליניים. עם שני הזרמים יחד, זה הרגיש שלם והוליסטי באמת. היכן שהמקורות הקונבנציונליים התקשו לספק מענה, המקורות האלטרנטיביים ידעו להשלים, ולהפך.

​

• טיפול ואימון NLP ממוקד טראומה, חרדה ואובדן

שיטה לטיפול ואימון מנטלי המתמקדת בקשר שבין שלושת מרכיבי השם: מערכת העצבים (Neuro) שכוללת מחשבות, רגשות וחושים; שפה (Linguistic) שהיא הדרך שבה אנו משתמשים במילים כדי לייצג חוויותנו,  והתכנות הפנימי (Programming) שכולל דפוסי פעולה והרגלים אוטומטיים שנלמדו. כלי זה מסייע בזיהוי ושינוי דפוסי מחשבה (אמונות מגבילות) ודפוסי התנהגות שאינם אדפטיביים, המובילים לעיתים  קרובות לחרדה, חוסר אונים או תקיעות. שיטה זו עשויה לשפר תקשורת בינאישית, חיזוק הביטחון העצמי, הקלה על קונפליקטיים פנימיים ועוד - כל עוד מדובר בקשיים ממוקדים ושאינם מורכבים. 

אינני מטפלת לפי התורה כולה בפרוטוקול המובנה שלה אלא בעקרונות שהתחברתי אליהם וראיתי כי ביכולתם לקדם ולתמוך טיפול. למעשה, זוהי גישתי כמעט בכל תורה בה פגשתי ולה הוסמכתי.

​

• עוגן | מכון מרווה - מערכות יחסים נרקסיסטיות-פסיכופתיות (שתי הכשרות)

שני אירגונים אלו שמו בפתחם, בין היתר, את האמונה כי על אנשי מקצוע, לעבור הכשרה ייחודית זו, בבואם לטפל בנפגעי/ות מערכות יחסים שבהן התעללות גלויה ו/או סמויה. ידע מקצועי זה, כולל בתוכו התייחסות רחבה אודות הפסיכולוגיה של האלימות ויחסים נרקסיסטיים-פסיכופתיים בהם האלימות לרוב בלתי נראית, מתעתעת והפגיעה מתהווה בתוך קשר אינטנסיבי רגשית ובעל גוון התמכרותי לעיתים. בראשם שתי מטפלות קליניות מנוסות, פסיכולוגיות קליניות בהכשרתן. אחת ההבנות החשובות בתחום מבוססת על עבודתה של ​לואיס הרמן (1994) המתייחסת בספרה "טראומה והחלמה" לכך שיחסים שבהם ניצול ופגיעה מתמשכת (פיזית ו/או רגשית, כלכלית, מינית), עלולים לגרום להתפתחות של טראומה מורכבת (CPTSD). 

המפגש שלי עם א.נשים המתמודדות.ים עם טראומה מורכבת, לרוב טראומה התקשרותית מוקדמת, הביאה אותי ללמוד את שתי ההכשרות הללו, מתוך רצון לדייק ולהעמיק את הידע והמענה הטיפולי המותאם.​ דינמיקה פוגענית זו עשויה להתרחש ולהופיע בכל מרחב שבו מתקיים קשר בינאישי (בתוך זוגית, משפחה, מקום עבודה ועוד). מקרים אלו שמגיעים אליי מטופלים באופן של חיזוק העצמי של המטופל.ת, עבודה על גבולות פנימיים וחיצוניים, מיפוי הצרכים ועוד.

​​​

• טראומה התקשרותית

קורס המתמקד במבנים הנפשיים וריפוי פצעי התקשרות בתוך קשר, על כל השפעותיהם על ההתנהגויות, דפוסי החשיבה, פרשנויות, חוויות רגשיות, תופעות סומטיות וקשרים משמעותיים. כיצד טראומות ו/או חסכים מוקדמים באים לידי ביטוי בהווה ומבקשים מזור בתוך קשר בינאישי משמעותי. כיצד להכניס ביטחון והרגעה לקשר, חווייה מתקנת של קשר בטוח ומיטיב דיו, גם אם ברקע יחסים מוקדמים מורכבים. 

מי שעוסק בתחום (לא משנה מאיזה צידו) כבר יודע שאנו נפצעים בתוך קשר וגם מתרפאים בתוכו. טראומה מורכבת הרבה פעמים הינה תוצר של חוויה מתמשכת שבמסגרתה הצרכים לא נענו כראוי, הוזנחו או הותקפו, בתקופה מוקדמת של ההתפתחות. ההתקשרות עם הורינו אמנם גיבשה דפוס התקשרות המופעל בבגרותנו אך ביכולתנו לראות כיצד השפעות ההווה, בתוך קשר, מאפשרות שינוי והתפתחות של אותה מערכת התקשרות פצועה. הגישה העכשווית רואה את המערכת גמישה וכבעלת פוטנציאל תנועה הממשיכה לקרות גם ביחסים משמעותיים בבגרות, ובפרט בזוגיות - כל עוד מדובר בקשר עקבי, יציב ובטוח דיו.   

​

• עבודה עם פוסט טראומה מורכבת ומצבים דיסוציאטיביים, בגישה ההתייחסותית

שני קורסים בנושא, עסקו בטראומה מורכבת, השלכותיה ובתופעת הדיסוציאציה. בשל החפיפה בנושאים, הפירוט אודותיהם כאן אינטגרטיבי. הטיפול מאופיין בייצוב ועיבוד הדרגתי של הטראומה, כיצד? חיבור בין חלקי אישיות מפוצלים לכדי שיתוף פעולה שלם יותר; דיסוציאציה ודפוסי התקשרות; הקשר שבין גוף-נפש למצבים דיסוציאטיבים; טריגרים וכלים לזיהוי וויסות; עבודה עם חלקי עצמי בהפרעת זהות דיסוציאטיבית; פגיעות טקסיות, שבין היתר, מעצם היותן פגיעות חוזרות וקיצוניות, עשויות להוביל לפיצול נפשי, כדי לשרוד את החוויה הבלתי נסבלת; עבודה עם שחזורים (כפיית החזרה); העברות.

על אף שהתחלתי לפגוש וללמוד את התחום כבר בשטח ובאקדמיה, היה לי חשוב לפגוש את המחקר והגישות הטיפוליות באופן מורחב ומעמיק. קורסים אלו מתייחסים לתופעת הדיסוציאציה אשר ייחודית בשכיחותה ועוצמתה, במצבי טראומה בינאישית מתמשכת (מהתעללות ועד הזנחה). טיפול בפגיעות במערכות יחסים מחייב גם עבודה עם דיסוציאציה (על כל הרצף שבה) שכן היא פוגעת משמעותית בתחושת הביטחון והקשר עם העצמי והקשר עם האחר.

​

• סכמה תרפיה - ממוקד טראומות מוקדמות​ והפרעות אישיות (מוסמכת ISST)

גישה פסיכולוגית זו, מטרתה ​לסייע בזיהוי והבנת דפוסים רגשיים והתנהגותיים עמוקים שלרוב מקורם בילדות. זוהי גישה המשלבת מספר גישות: הגישה הפסיכודינמית, הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT) וגישת הגשטלט (חלקים). באמצעותה ניתן לטפל בקשיים עמוקים וכרוניים, בעיקר אלו הקשורים למערכות יחסים, זהות, ויסות רגשי, דימוי עצמי, חוויות נטישה, חוסר שליטה ועוד. מותאמת להתמודדות של מי שנחשפו לאירועי דחק וטראומה, לרבות טראומה בינאישית, התקשרותית ו/או מורכבת שעשויה להוביל להתפתחותן של הפרעות אישיות. 

אני מחזיקה באמונה כי היחסים שלנו עם האחר.ת מתחילים ביחסים שלנו עם עצמנו, כבר בילדות המוקדמת, שהתעצבו לאור יחסים מוקדמים עם אחר.ת משמעותי.ת, ולפיכך, גישה זו מסייעת לי ולנו, בעבודה עם זיהוי, מפגש וחיבור לצרכים דרך סכמות (אמונות ליבה) שאינן אדפטיביות. כך מתאפשרת יצירתיות, גמישות והתפתחות של סכמות מיטיבות יותר. ​​

​​​

• תרפיית ACT

Acceptance and Commitment Therapy הינה שיטת תרפיה מהגל השלישי והמתקדם של ה-CBT, המתמקדת בקבלה של רגשות ומחשבות, חיבור לערכים ופעולה תוך המפגש עם הקושי; לקבל כל מחשבה ורגש, לתת להם מקום ולבחור כיצד לפעול ע"פ הערכים שלך, גם כשעולה אי נוחות / כאב / סבל / תסכול, באופן המעודד קשיבות, בחירה ושיפור שביעות רצונך ורווחתך. לפיכך מתאפשר שיפור הן במערכות היחסים, מול עצמי, האחר.ת ותחומי חיים; שכן התגובות והפעולות הופכות מודעות ונשלטות יותר, מאשר אימפוסיביות ו/או כאלו המושפעות מרגשות ומחשבות שליליות רגעיות.

שיטה זו וכלים אלו מעודדים חקירה ועיבוד חוויות, נטיות, דפוסים והקשרים בהם יש רצון לשיפור, ולתרגל מיומנויות ואסטרטגיות התמודדות מועילות ויעילות יותר, אשר מייצגות את הערכים, הצרכים והמשאלות שלך. כך מתאפשרת תנועה מדודה, הדרגתית, גמישה ויצירתית, המותאמת לקצב ולבחירה שלך, וכפי יכולתך.

​

• השתלמות בטיפול ממוקד רגש - EFIT

שיטת טיפול זו התפתחה מתוך שיטת ה-EFT, טיפול זוגי ממוקד רגש ומוכח מחקרית. EFIT היא הגרסה החדשנית והפרטנית, שהביסוס המחקרי המתפתח שלה בנתיים מראה על השפעתה החיובית במצבי חרדה וטראומה. מטרתה לארגן את העולם הפנימי והחוויה הרגשית, לסייע בויסות, ביטחון רגשי ויצירה של חוויה רגשית מתקנת עבור המטופל.ת. באפשרותה לייצר קשר ואינטגרציה בין חלקי העצמי. היא מבוססת על מספר תיאוריות ביניהן תיאוריית ההתקשרות ותיאוריות הומניסטיות. באמצעות עקרונות השיטה ניתן בין היתר לבסס התקשרות יותר בטוחה, חוויה עצמית יותר קוהרנטית ובכך לתרום בהיבטים שונים של מערכת היחסים עם העצמי, האחר.ת והעולם; זיהוי ושינוי דפוסי התקשרות, שיפור תקשורת רגשית, הגברת המודעות והשליטה על דפוסים ותגובות אוטומטיות.

עקרונות וטכניקות משיטת טיפול זו, המתמקדת ברגש, מאפשרות להביאו לידי ביטוי, להחיותו ולהתמיר את החוויה הרגשית הקדומה המשפיעה על ההתנהגות וקונפליקטים בהווה, שבעקבותיהם מטופלות.ים רבות.ים מגיעות.ים לטיפול. המפגש החי עם החלקים, באמצעות שימוש בדמיון ובדומה לסכמה תרפיה, מאפשר לנו להיפגש בשורש המורכבות המודעת ולייצר שינוי. 

​​

• תוכנית לטיפול בהפרעות אכילה (לקראת סיום)

כחלק ​מהמפגש שלי עם עולמות הטראומה ובפרט המורכבת, פגשתי לא אחת א.נשים, שהתמודדו עם הפרעות ב/אכילה. נתון זה מתכתב עם עידן שבו המדיה והשפעותיה בעוצמתן, כשמודל היופי עודנו מקדש רזון (בשנים האחרונות גם ספורט אינטנסיבי) וממשטר נשים וגברים על גופםן. תופעה זו, המלווה אותנו באופן רשמי משנות ה-70, עלתה למודעות יותר בשנים האחרונות אך היא עודנה רחוקה מלדעוך. הידע המצטבר במחקר, הראה כי שני העולמות האלו (טראומה והפרעות אכילה) באים לעיתים קרובות יחד, כאשר הביטוי באכילה הינו סימפטום למצוקה נפשית, הקשורה הרבה פעמים - לקשר. אליטה קולמן (2018) מדברת על הפרעות אכילה כביטוי ל"רעב לקשר". ספרה הנושא שם זה (וספרים חשובים נוספים בתחום) מתאר באופן מופתי כיצד דפוסי התזונה, התהוו עוד בינקות והיוו אמצעי לקשר. כיום נהוג לראות כי ההשפעה מתחילה כבר בעוברות (כבר בבטן האם).

על כל זאת, בחרתי ללמוד את התחום לעומק ולקחת יותר חלק פעיל בטיפול בתופעה, כחלק מהתעקשות על זכויותיהן של נשים על גופן, חירותן וחיבורן הבריא לגוף ובפרט לערכן. זוהי למידה נוספת אודות מערכת היחסים עם הגוף, הנפש, החיבור ביניהם אל מול הצרכים המושתקים והסמויים, הממושטרים. אני רואה בתחום זה ערוץ נוסף לעבודה על קשר, חיבור ומערכות יחסים (עם אוכל כמו גם עם דמויות משמעותיות ולָעצמי).

לצד זאת, במצבים מורכבים, כשחומרת ההפרעה גבוהה (סימפטומים פועלים בעוצמה) וזהו המיקוד בטיפול, ישנה חשיבות רבה לכך שהטיפול ייעשה אך ורק בליווי תזונתי קליני, ובמידת האפשר - במרפאה רב תחומית, עם צוות שמחזיק ומטפל בכלל חלקי הטיפול, בשיתוף פעולה. בקליניקה, אינני מטפלת במקרים בהם ההפרעת אכילה פעילה ואקוטית.  

​​

• הכשרה תלת-שנתית, פסיכותרפיה דינמית (החל מאוקטובר 2026)

​